קבוצות תמיכה
האגודה מפעילה קבוצות תמיכה ועזרה עצמית לציבור העיוורים: ילדים, בוגרים, קשישים והורים, בהנחיית מנחים מקצועיים ובעלי נסיון.
הקבוצות עוסקות בהיבטים הקשורים לאבדן הראיה והתמודדות איתם.
מטרות:
א. מסגרת תומכת ומסייעת לחברים.
ב. העלאת חוויות משותפות, התלבטויות וקשיים המעסיקים את האדם בתחומי חייו השונים: אישיים, משפחתיים, חברתיים ומקצועיים.
ג. הגברת היכולת להתמודד עם המגבלה.
ד. הכוונה לפיתוח עצמאות רבה יותר בחיי היומיום.
ה. בסיס להתארגנות חברתית.
בקרה ופיקוח
הקבוצות מופעלות ע"י האגודה למען העיוור בשיתוף המחלקה לשיקום בעיריית חיפה.
הקבוצות מבוקרות ומפוקחות ע"י וועדת היגוי הכוללת את עו"ס האגודה, ועו"ס המחלקה לשיקום של הרשות, העוסקת בנושאי עיוורון ופסיכולוגית מתנדבת.
המנחה היא בוגרת קורס מנחים ועיוורת בעצמה, המבינה ומודעת לכל ההיבטים של מוגבלות הראיה.
הקבוצות הפועלות כיום
קבוצת עזרה עצמית
בה משתתפים קבוצה של אנשים קשישים אשר השתתפו בעבר בקבוצת תמיכה למתעוורים חדשים. הקבוצה נפגשת לצרכים חברתיים, החלפת דיעות, תמיכה וסיוע הדדי.
קבוצת מבוגרים: מתעוורים חדשים
נפגשים אחת לשבוע בשעות הבוקר (גילאי
50-80)
הקבוצה פועלת כקבוצה פתוחה וניתן להצטרף לפעילותה, בתאום עם המנחה.
קבוצת צעירים בגילאי 17-30
קבוצה זו נפתחת על פי ביקוש של החברים.
בקבוצה עוסקים החברים בהתמודדות עם מגבלתם, דמוי עצמי, ניידות, השפעת ליקוי הראיה על הקשרים החברתיים, שלבי מעבר בחייהם מילדות לבגרות וכדומה. בקבוצה נוצרו קשרים חברתיים מעבר לפעילות הקבוצה, כולל השתתפויות בספורט אתגרי לפי בחירת החברים.
קבוצת הורים לילדים עיוורים
קבוצת הורים לילדים עיוורים וכבדי ראיה הוקמה לאור תחושת חוסר אונים וחוסר היכרות של הורים בהתמודדות עם ילדיהם העיוורים. קבוצת התמיכה באה לענות על צרכים של הורים לפגוש הורים המתמודדים עם נושאים דומים, ללמוד מאחרים ולתרום לאחרים. הקבוצה מתקיימת אחת לשבועיים בשעות הערב.
חברי הקבוצה באמצעות המנחה עוסקים בנושאים שונים כמו: התפתחות הילד, שאלת הילד הנכה: "למה זה קרה לי".
| התמודדות המשפחה עם מגבלת הילד: | המערכת הזוגית |
| המשפחה המורחבת |
| אחים |
| התמודדות ההורים-גיוס כוחות |
| מידע על זכויות ושרותים מותאמים |
| מידע על העזרים הפיזיים הקיימים |
ונושאים שונים נוספים על פי צרכי החברים: עצמאות לעומת תלות וכדומה.
קבוצת תמיכה לבני נוער
קבוצה של נערים ונערות במצבי עיוורון שונים בגילאי
12-18 הנפגשים אחת לשבוע בשעות אחר הצהרים.
הנערים עוסקים בהתמודדות עם מגבלתם: בבית, במשפחה, בביה"ס ובחברה ובשיפור שפת הגוף ומודעות לעצמם.
מסיבות סיום פעילות קבוצת תמיכה
ארוע סיום שנת פעילות - קבוצת בני נוער, יולי 2003
בחודש יולי
2003 התקיימה מסיבת סיום פעילות שנתית של חברי קבוצת התמיכה לנוער ומשפחותיהם.
הארוע המרגש כלל מופע של הצעירים המשתתפים בקבוצה בו הביאו דברים מהלב הנוגעים לתהליך העבודה בקבוצה.
בקטעים שלפניכם הציגו בנות מהקבוצה את מחשבותיהם וחלומותיהם לגבי עיוורונם:
נשיאת האגודה, הגב' חנה כץ בירכה את הנוכחים במילים חמות.
פנינה, עו"ס עיריית חיפה הביאה את ברכתה ורשמיה מקשריה המקצועיים עם המשפחות במהלך השנה, ברוח הומוריסטית:
כך בלי להרגיש
עברה לה שנה חיש.
אנו כאן בסיבה נוספת למסיבה
כי הקבוצה גומרת עוד שנה.
ולפי ההתלהבות, הקשר החם והנעים
כולם יגיעו לכאן בעוד
50 שנה גם עם הנכדים.
המפגשים הקבועים נותנים למשתתפים הרבה כח
ובעיקר כולם מרגישים מאד נח.
זה המקום להשתחררות
להתחלק בקשיים וברגשות.
כמובן יש להודות עם הרבה כוונה
לרותי שמכוונת את המנגינה.
כך במהלך השנה מקבלים המשתתפים גם כוחות
ומכך חלק מהמשפחות לא בהכרח מרוצות
כי מספיק להם ילדים בגיל ההתבגרות
נוסף להם בבית "בן נעוות המרדות".
וכך אספר על מעורבותי האישית באחד המצבים
שהיה משולב כמעט באיום על החיים...
אמא אחת הייתה מוכנה לכרוך חבל לצאוורי
כאשר בתה החליטה שהיא רוצה לנוע עם מקל באורח עצמאי.
ולכן המקל של הבת הוא הגורם המפריע
ישמש בהחלט להכות בי כפי שלדעתה לי מגיע.
אז יופי - היה רגע שבו חששתי מאלימות עקב המקצוע,
אבל תסתכלו על אמא זאת היום ותראו את החיוך הרגוע.
כנראה שהשפעת הקבוצה וטפטוף נוסף מעו"סית
עושים רק בטוב לבתה הפספוסית.
אז אנא הורים אחרים
תצטרפו גם אתם למפרגנים
תנו לילדכם את כל הכלים
גם אם המראה לכם לא כל כך מתאים
שימו פס על הסביבה ועל תתחשבו בכל מיני אנשים קטנים
כי רק כך החיים יהיו יותר קלים,
לכם ובעיקר לילדים
שלהזכירכם הם כבר כמעט גדולים.
דברים מהלב שנאמרו במסיבת סיום השנה של קבוצת הילדים ע"י אחת המשתתפות במסיבת סיום 2002:
קבוצת תמיכה לעיוורים וכבדי ראיה-חוויה חברתית ורגשית
מאת: שירה סנש (בת
14)
זוהי קבוצת בנות בגילאים שונים, בהן עיוורות וכבדות ראיה. המטרה הייתה להציג בעיות ולמצוא דרכים שונות לנתח או לפתור אותן, ניסינו להבין ממה הן נובעות וקיבלנו הצעות על אופן ההתמודדות במצבים מסוימים.
חברות הקבוצה גילו הבנה רבה אחת כלפי השניה, מה שהוסיף רבות לתקשורת. מנחת הקבוצה, רותי יהב, ניחנה ברגישות, פתיחות רבה והזדהות עם הסיטואציות המועלות, מפני שהיא עצמה נמצאת במצב דומה.
השילוב החברתי בקבוצה תרם לחשיבות ולאפקטיביות של הפגישות, ועזר לנו להכיר זו את זו מקרוב טוב יותר. ביצענו דברים מעבר לשיחה והשיתוף, וזה איפשר לנו לשמור על הייחוד שלנו כקבוצת עיוורים.
בקבוצה הועלו נושאים המדברים אלינו וצפויים מאד בחברה שלנו, כמו לחצים חברתיים מסוגים שונים, בקשת עזרה מאנשים רואים (כיצד לעשות זאת ולמנוע בושה, מבוכה או אי נוחות) וכיצד להגיע למקסימום עצמאות ולהסתדר לבד תוך התגברות על הפחדים התוקפים אותנו. למדנו להיווכח ביכולות ובמוגבלויות שלנו, ולא לרחם על עצמנו. בדקנו באילו מקרים צריך לפנות להורה או לכל מבוגר אחר ע"פ חשיבותם או חומרתם. הבנו במה שונים כבדי הראיה מן העיוורים מבחינת צרכים וקשיים, וכיצד הם מתקבלים בחברה בהשוואה לעיוורים.
הייתה הצלחה מרובה לגשר על הפערים בגילאים ולהבחין ואף להתייחס לסוג הבעיות של כל גיל בחברה. למדנו להכיר את אופי החברה של היום, וכיצד ניתן להבליג על הצדדים הפחות טובים, או להסביר את עצמנו טוב יותר לאחרים.
השתדלנו מאד לשמור על דיסקרטיות מלאה בקבוצה (הדברים שנאמרו לא התגלו לאף אחד שאינו שייך למערכת, אלא אם כן ברשות).
הפעילות אשר הכי גרמה לי להשתחרר הייתה ההרפיה המלווה בדמיון מודרך, כדי לגלות את הדברים הטובים בנו ולדמיין עצמנו חווים אותם. היא גרמה לי לפרוק עול ולצאת משליטה במצב לזמן מה.
אני מקווה מאד שנשמור על קשר טלפוני בין הבנות ושנמשיך בקבוצת תמיכה כזו גם לאחר חופשת הקיץ.
הצטרפות לפעילות הקבוצות
במידה והינכם מעוניינים להצטרף למפגשי אחת הקבוצות יש להתקשר לליאורה פטרנקר, עו"ס האגודה.
תערך פגישה מקדימה וכן ראיון היכרות עם המנחה לקביעת התאמתכם לפעילות זו.
סודיות נשמרת.
