בניין האגודה

התאמת מבנה האגודה החדש לצורכי לקויי הראיה

מרכז תרבות וחברה ע"ש שמעון והדסה (הילדה) קוגלר

בחודש מרץ 2002 עברו משרדי האגודה למען העיוור בחיפה למשכנם החדש ברחוב הגפן 32, חיפה.
רכישת המבנה התאפשרה עקב עיזבון של משפחת קוגלר.
הקרן לפיתוח שירותים של המוסד לביטוח לאומי סייעה במימון שיפוץ הבניין ואבזורו, משרד העבודה והרווחה ומחלקת השיקום בעיריית חיפה סייעו גם הם.
המבנה החדש נחנך בטקס מרשים ורב משתתפים ב-17 לחודש מרץ 2002.
סקירה על הטקס ניתן למצוא כאן.
המבנה כולל שתי קומות פעילות, קומה עליונה למשרדים, אולם אירועים וחדר ישיבות. הקומה התחתונה כוללת חדרי פעילות לאומנות, מחשבים, מוזיקה, מטבח לימודי ועוד.
בשיפוץ הבניין הושקעה מחשבה בהתאמה ונגישות הבניין לציבור לקויי הראיה (ניגודי צבעים, מניעת סינוור, ריצוף בולט בכניסה לחדרים, ועוד).
המפעל התעסוקתי ממשיך לפעול בבניין הישן ברח' הרצליה 11.

האגודה למען העיוור חיפה קיימה את מכלול פעילויותיה מתוך דירה מיושנת, בה התנהל גם המפעל התעסוקתי בשעות הבוקר, כאשר פעילות חברתית / תמיכתית השתרעה במספר מקומות. תודות לעיזבון נרכש מבנה בן שתי קומות אשר נזקק לשיפוץ. קודם לשיפוץ נסעו חברי ועדת הבינוי של האגודה למספר למרכזים ומרש"לים בארץ ללימוד הצרכים, וכל נושא ההנגשה.

להלן סקירה על התאמת מבנה האגודה ושיפוצו על פי עקרונות נגישות ללקויי ראיה:

1. בינוי

סוף מעשה במחשבה תחילה ולכן בשלב הראשון הוגדרו המטרות:

מקום לפעילות חברתית ושעות פנאי, המותאם ונגיש הן לציבור העיוורים והן לצבור כבדי הראיה
מקום שישמש גם את משרדי העמותה
מקום שיוכל לתת מענה גם לכל הגופים העוסקים בתחום לקות הראיה

לשלב הבניה עצמה נקבעו עקרונות והדגשים שעל פיהם נבנה והוצב כל פרט ופרט:

כבוד האדם: מניעת בידול צבור העיוורים. קרי, אדם זר ורואה המגיע למבנה לא יבחין ממבט ראשון כי זהו "בית לעיוור", אלא התכנון יתאים לכלל הצבור תוך התאמה ייחודית לצורכי המשתמשים.
עקרון נוסף בתחום כבוד האדם היה הקניית תחושת ביתיות ובטחון בהתמצאות.
התאמה הן לציבור העיוורים והן לציבור כבדי הראיה
הנגשה מכל ההיבטים (מירקם, צבע, אור, קול)
אסתטיקה
פשטות החומרים והמראה, ללא פגיעה באיכות
מרחבים פתוחים
בטיחות: כאן למשל הוחלט שלא לקבוע סורגים. לאדם הלוקה בראיה בשעת צרה, סורג מהווה סכנה אמיתית. על כן נקבעו תריסים חשמליים המשמשים גם כסורגים וגם כמגינים נגד השמש, אך על כך ידובר עוד בהמשך.

האילוצים:

בית משותף עם דיירים רגילים
בנין אבן בסגנון מזרחי
שטח מצומצם של 340 מ"ר המתפרש על פני שתי קומות
ללא מדרגות פנימיות על מנת לחסוך במקום
בעיית נגישות סביבתית
בעיית נגישות תחבורה ציבורית

יישום:

שימוש בצבעים רגועים כמו ירוק, חרדל, אפור
פריצת קירות לכניסת אור
קביעת חלון מודיעין בכניסה (מגע אנושי מרגע הכניסה)
קביעת מטבח פתוח יחד עם פינת ישיבה לשימוש כולם
שימוש בתריסים חשמליים משיקולי בטיחות
2 הקומות הופרדו כך שלצורך חסכון, ניתן יהיה להשתמש בכל קומה בנפרד:
קומה עליונה ובה המשרדים לפעילות "וורבלית" משתנה, קרי חדרים / אולם הניתן לחלוקה לאולמות משנה לכל פעילות אשר אינה מחייבת ציוד קבוע
וקומה תחתונה בה נקבעו החדרים ל: מחשוב, תפירה ומלאכת יד, מוסיקה ועזרי ראיה וכדומה

הנגשה מהיבט מרקם לבעלי עיוורון מוחלט:

נקבעו מרצפות במרקם שונה לפני כל דלת, כולל באזור המשרדים והשירותים.

מרצפות במרקם שונה לפני דלת כניסה
נקבע מעקב/מאחז (מעץ מלא) לארוך כל הקירות

מאחז לאורך הקיר
שילוט ומספור החדרים במרקם בולט
סימון השירותים במרקם קשיח, בולט ובגובה אדם

סימון חדרי שירותים בכיתוב קשיח ובולט

הנגשה מהיבט צבע וגוון לבעלי שרידי ראיה:

הבדל צבע/גוון בין הרצפה לפנלים: בעוד שהריצוף נקבע בצבע בהיר הפנל נקבע בצבע אפור ובגוון כהה.

הבדלי צבע וגוון בין רצפה ופנלים
הבדל צבעי הריהוט לפי ייעוד/פעילות. נושא ההתמצאות קשה לכבד הראיה. שקלנו תחילה באם בכל חדש פעילות צבע הריהוט יהיה שונה וכך ידע האדם היכן הוא נמצא, אולם שללנו אפשרות זו (מה יקרה עם נעביר פריט אחד למקום אחר) והוחלט על גוון אחד לריהוט המיועד לפעילות וגוון שונה למשרדים.
בכל פינה של קיר, כולל כניסות לחדרים ללא דלתות, נקבעו פינות בגובה 2 מטר בגוון כהה

ניגודי צבע בפינות וכניסות לחדרים
שלטי סימון החדרים נקבעו באותו רקע כצבע הקיר ורק הכיתוב בצבע כהה (ובולט). המגמה כאן היא ליצור אחידות במידת האפשר הן ליופי והן למנוע בלבול בגלל עודף "כתמים" לכבד הראיה.
בחדר משחקי הלוח נרכשו כסאות בעלי מושב בגוון צהוב חזק במיוחד. כך יוכל כבד הראיה לזהות כסא פנוי ולא יהיה צורך למשש את דרכו (ואת האנשים).

כסאות בעלי מושב בגוון צהוב בולט

הנגשה מהיבט תאורה והצללה:

בנוסף לתריסים החשמליים נקבעו צילונים לשליטה על האור ובמיוחד למניעת סנוור
בחדר המחשבים , בנוסף לתאורה הכללית, נקבעו מנורות בעלי זרוע, אישיות לכל יחידה
במטבח הלימודי נקבעה מימין לדלת מנורת סימון אדומה (רנטגן) בגובה אדם. כך שבזמני הדרכה המנורה תהיה דלוקה למניעת הפרעות. המנורה גם מפיצה חום למגע יד.

הנגשה מהיבט קולי: בהעדר ראיה, לקול ולצליל הנקי חשיבות רבה. לכן הושם הדגש גם על מוטיב זה, בעיקר באולם הכינוסים:

נקבע מערכת הגברה איכותית לאורך התקרה
מערכת ההגברה ניתנת להפרדה, קרי לכל אולם משנה, בשעת צורך.
תקרות אקוסטיות בכל המבנה
שטיחים מקיר לקיר (חסיני אש) בחדרים הדורשים ריכוז או הקשבה: חדר מחשבים, חדר חוגי תמיכה, מוסיקה

2. הצטיידות: ריהוט ואבזרים

עקרונות:

מתן מענה לצורכי העיוורים וכבדי הראיה
קבלת חוות דעת מהמשתמשים קודם לרכישה. לשם כך נסענו למרכזי עיוורים ומרש"לים ולמדנו מהם על עדיפויות.
בחירת ריהוט רב שמושי: השולחנות יכולים להתחבר, להתקפל, לשמש לכל מטרה
הקפדה על איכות ועל בטיחות.
אופטימיזציה של איכות מול עלות
הימנעות מרכישת "פילים לבנים": במיוחד מדובר באבזרי ההגדלה ובמחשוב: הרכישות היו בשלבים לשם הפקת לקחים, תוך התייעצות מתמדת
הקפדה על התאמת גווני הריהוט לגווניי המבנה
קבלת לפחות שלוש הצעות מחיר לכל פריט

יישום העקרונות:

רכישת ציוד המחשבים ועזרי הראיה בהמלצת המכון לטכנולוגיה ולראיה ירודה ומטבח בהמלצת המורות להדרכה שקומית - מגדל-אור
הוקמה ועדת רכש מתוך העמותה
נרכשו שולחנות ארוכים ומגירות ניידות (רב שימושי)
נרכשו כסאות (נערמים) איכותיים לפעילות ולכינוסים
רכישת כסאות חדרי האומנות ומשחקי הלוח היו רק לאחר הכניסה למבנה ולימוד הצרכים. כך למשל נמצא שהכיסאות הרגילים שנרכשו אינם מתאימים לחדר משחקי הלוח ולכן נרכשו לכאן כסאות צרים יותר ובכמות קטנה יותר מהמתוכנן.
נקבעו לוקרים לאחסון אישי. לצבור חשוב שהידיים תהיינה פנויות בשעת הליכה ולכן נרכשו לוקרים לאחסון חומר לימודי, או אחסון עבודות יד
לבטיחות הוקפד על קצוות מעוגלים במשטחים, השטיחים צופו בחומר חסין אש.

3. השותפים לפרויקט

השיפוץ התאפשר תודות לשיתוף הקרן לפיתוח שירותים לנכים ליד המוסד לביטוח לאומי והועדה הקבועה שהקרן מחייבת: נציג המוסד לבטוח לאומי (הגב' תמי איילון) נציג השרות לעיוור (גדי פולק) נציג הרשות (עו"ס יצחק רוזנר) ונציג האגודה (מיכל דדון).

בכל השלבים שותפו נציגי צבור העיוורים וכבדי הראיה, כאשר מר יעקב יפה היה שותף בועדות ההיגוי הפנימיות. למשל, בזמן הריצוף הגיעו נציגי הצבור והעירו את הערותיהם לגבי התקלות בפינות - ואנו יישמנו פתרונות.

שלב התכנון האסטרטגי

מהנדס בינוי מתנדב העמותה אשר דאג להוצאת המכרזים, כתבי כמויות, בחירת היועצים והקבלנים
השירות לעיוור משרד העבודה והרווחה
מח' השיקום, הרשות המקומית (עיריית חיפה)
חברת הנהלת מגדל-אור מפעלי שיקום
נציגות הנהלת האגודה (ועדת בינוי)
נציגי צבור עיוורים וכבדי ראיה

שלב הביצוע (בינוי והצטיידות)

האדריכל (גידי פייפר)
חברי הנהלה וצוות האגודה
מגדל אור:
מרכז ארצי להדרכה שקומית
מכון שיקום וטכנולוגיה
מכון לראיה ירודה
יועץ הנגישות של הרשות המקומית
נציגי צבור עיוורים וכבדי ראיה
מתנדבי האגודה כולל מתנדבת אדריכלית

עם תחילת הפעילות במבנה, נוכחנו לראות כי התכנון המוקדם, הירידה לפרטים הוכיחו את ההשקעה. אנשים אשר הגיעו למקום אמרו "איזה מקום נעים" או "מרגישים ששמתם לב לפרטים" וכדומה.

אחת המסקנות החשובות היא שלא רצוי לרכוש את כל ההצטיידות מראש, אלא להשאיר חלק עד לאחר הכניסה למבנה, או לתחילת השמוש בו. לדוגמא, הכסאות בחדר משחקי הלוח נרכשו רק לאחר הכניסה ואז הוחלט על כמות שונה ועל גודל שונה.

אנו כאן באגודה נכונים לייעץ לכל גוף המבקש.